טקסט וטקסטיל

"כשאתה תגדל ותתחתן, ואתה תרצה לתת לאהובה שלך שמלת חופה, אתה יכול ללכת לחנות שמלות ולקנות לה שם שמלה, ואתה יכול לתפור לה את השמלה בידיים שלך ממש, ואתה יכול לנטוע את העץ התות ולגדל עליו את התולעי המשי ובעצמך לטוות את החוטים ובעצמך לארוג את הבד ובעצמך לטוות את החוטים ובעצמך לארוג את הבד ובעצמך לצבוע ובעצמך לגזור ובעצמך לתפור. זאת אומרת שאתה מחליט מאיפה כל דבר מתחיל..." (כימים אחדים, מאיר שלו)

ביום הולדתי ב-22 עליתי על מטוס שלקח אותי לטיול הגדול של חיי, המסע החל בימים ספורים באוסטרליה, חודשים אחדים בניו זילנד, תאילנד, לאוס והודו.

סה"כ טיילתי 11 חודשים שהיו מרגשים וגדושים מכל הבחינות.

מסורת שקיימת בין מטיילים היא "החלפת ספרים", מהארץ יצאתי עם שני ספרים וכעבור 11 חודשים בנוסף למלאי החוויות שצברתי, צברתי גם קילומטרז' של 52 ספרי קריאה.

באחת העיירות בהודו כמיטב המסורת החלפתי ספר עם מטייל ישראלי אחר, הוא שמח על ההחלפה ואפילו ציין ש"הצלתי אותו" ושהוא כבר "חודש מסתובב עם הספר הזה ואף אחד לא רוצה להחליף איתי"... איזה כיף שחודש שלם הספר הזה חיכה לי!!

אני לא זוכרת איזה ספר אני מסרתי בהחלפה אבל הספר שקיבלתי, בוודאות מלאה היה הספר הטוב ביותר שקראתי עד אותו היום ב-22 שנות חיי, היה זה "כימים אחדים" של מאיר שלו.

את דפיו ומילותיו של הספר סיימתי לקרוא בשלושה ימים מופלאים ומאז הוא מלווה אותי, אחרי קריאת הספר הזה המשכתי לקרוא ברצף את כל ספריו של שלו, לצערי אין כל כך הרבה ועד היום אני קוראת את כולם מחדש כל פעם בלופ.... בכל יום מחדש אני פותחת את אחד מספריו וקוראת בשקיקה עוד מילה, עוד שורה ועוד פסקה. את רוב הספרים אני מכירה כבר כמעט בעל פה ובכל זאת הקריאה בהם מלמדת אותי כל פעם משהו חדש, על העולם, על עצמי, עלינו בני האדם.

הציטוט שבחרתי לפתוח איתו מלווה אותי מהיום הראשון שלי כמעצבת.

המקום בו אני בוחרת להתחיל הוא תמיד המקום הראשוני, החומר, הצבע, הצורה.

בין אם אני עושה כרטיסי ברכה ומעטפות, כריות, אביזרים או בגדים – תמיד אני מעדיפה להתחיל את הפריט מנקודת האפס המוחלטת, תמיד אני שואפת לרמת מעורבות מקסימאלית ובלתי מתפשרת.

לפני שנה עיצבתי תמונות קיר בהשראה ארצישראלית, במשך ימים רבים ציירתי ציפורים ופרחים, כולם כאלה שנראים פה בנוף המקומי.

כשסיימתי את תהליך הציור, התחלתי לערוך את הציורים בתוכנות מחשב, ליצור קומפוזיציות מעניינות – לבסוף הדפסתי את הציורים על גבי בדי כותנה ופשתן בטכניקה של דפוס משי.

את הציורים והבדים עיטרתי ברקמות ידניות בחוטים וגוונים שונים, כל תמונה יצאה קצת אחרת – בין אם בגלל הדפוס הידני של הציור על הבד ובים אם בבחירת החוטים השונים עבור הרקמה המעטרת.

כל תמונה כזו היא 100% אני והיא 100% אחרת ושונה וזה מבחינתי תמצית העשייה שלי.

רבים לא יודעים אבל אני עדיין סטודנטית לעיצוב טקסטיל בשנקר, במהלך הלימודים שלי אני מתמחה בסריגה ובהדפסה.

בקולקציית הסתיו שמוצגת כעת הסטודיו שלי ישנם פרטי אופנה סרוגים שאת הסריגים אני עיצבתי.

גם פה המטרה הייתה להתחיל מנקודת ה-0 האמיתית, בחירת החומר, בחירת החוט שממנו יורכב הבגד.

אחרי סקירה קפדנית של היצע החוטים ממנו יכולתי לבחור בחרתי לעבוד עם חוטים טבעיים בלבד, חוטי ויסקוזה, פשתן וכותנה.

אחרי בחירת החוטים עברתי לשלב התכנון, בניתי דוגמת סריגה ייחודית וניגשתי למעבדת הסריגה.

במעבדת הסריגה מה שנכנס בחוט בודד ופשוט מהר מאוד הופך להיות בד שיש לו התחלה ויש לו סוף , בד שיש לו נפילה, ויש לו מגע.

את כל הבדים המוגמרים לקחתי למתפרה קטנה ושם בעזרתם של תדמיתנית, גזרן ותופרת הפכתי כל פיסת בד לבגד מוגמר שאפשר ממש ללבוש וליהנות ממנו.

אז עכשיו בסטודיו במקום ערמות של חוטים יש לי על הקולבים בגדים, יש גופיות ויש צעיפים, בעוד שבוע יהיו גם כמה שמלות סרוגות מקסימות...

כיף לי לעצב וכיף לי להיות נוכחת במקסימום השלבים שמוצר חייב לעבור מרגע היותו רעיון עד לרגע היותו פריט מוגמר,כיף לי שעוד אנשים מוכשרים וטובים מעורבים בתהליך, עונג גדול עבורי לייצר כחול לבן 100% ולעזור לבעלי עסקים נוספים להביע את היכולות שלהם דרך העיצובים שלי. אני מרגישה שבמקומות האלו בדיוק יש לי את האפשרות להביע, להיות שונה, לתת משהו אחר לעולם שמלא וגדוש מעצבים רבים ומוכשרים.

מבטיחה להמשיך להיות נוכחת בכל פריט ובכל דבר! עד הפעם הבאה... חג שמח!

זה כבר לא סוד שאני עובדת על קולקציית בגדים חדשה,
זה מעסיק אותי רוב שעות היממה ואפילו עולים לי רעיונות ומחשבות מידי לילה בחלום.
אני מהלכת בחנויות בדים ובבטן מתעופפים להם מיליון פרפרים

 

לפני שהתחיל השלב המעשי, אני ותום היינו בשלב המחקר, חיפשנו השראות - חומרים מעניינים לעבוד איתם, שוטטנו שעות וימים בחנויות בדים בכל הארץ, פתחנו ספרים וצפינו בתחזיות אופנה וטרנדים

 

 

אחרי שלב המחקר וגיבוש הקולקציה ברמה הרעיונות, התחלתי לצייר סקיצות ראשוניות שהגדירו לי קצת טוב יותר מה בדיוק אני רוצה לעשות, חשבתי עליכן בנות מקסימות! התבוננתי טוב טוב בכולכן כשבאתן לומר לי שלום בסטודיו, קראתי את התשובות המפורטות והאדיבות שסיפקתן לי בשאלון שפירסמתי בפייסבוק ולאט לאט התחילה להתהוות מלתחה שאני חושקת בה לעצמי, עכשיו נשאר רק לבחור בדים, כפתורים, שרוכים, סרטים ושאר אביזרי אופנה הכרחיים

שוב ארזתי את תום שלי והתחלנו במסעות שוטטות שהניבו מחברת נוספת מלאה סקיצות, רעיונות חומרים ומרקמים

 

היה חשוב לי לבחור בדים איכותיים - אני הרי מעצבת טקסטיל בהשכלה.... כל הבדים עברו בקרות איכות קפדניות, נבחרו הטובים ביותר - רק טבעיים - רק נעימים - המון משי רך וכיפי

טוב אני לא רוצה לחשוף את ככללל הקלפים, ודווקא נחמד לי להשאיר את כולם סקרנים אבל.... תהיו בטוחים שיהיו שם תחרות אירופאיות משגעות, אריגים נעימים כמו בחלומות והמון דברים קטנים שיזכירו שכל מה שיוצא מסטודיו מכופתרות מקבל ליטוף ידני אמיתי בדרך לבית החדש שלו, אז הנה טיזר קטן לאחד הפריטים שאוטוטו יעלו לי פה על קולב

 

Where it's all begin - מאיפה הכל מתחיל

זה בדרך כלל מתחיל במשהו שתופס לי את העין, אני מאלה שחייבים גם לגעת.... לחוש את הטקסטיל להרגיש את חוטים,
את החרוזים, את האריגה.

לפני שבועיים טיילתי עם תום (הבן שלי) בנחלת בינימין, באנו לספוג שמש, קצת אווירה ולנסות לדוג איזה בד משי מיוחד אולי משהו עם חוטי זהב שזורים.

It must be an eye catching item, one which you feel like you must grab and feel in between your fingers.
a few weeks ago I walked with Tom (my baby boy) to one of Tel-Aviv fabric centers, I seeked for some new materialls, some inspiration...ואז זה קרה - משהו תפס לי את העין.

חנות וינטג' מקסימה - פנינה בחצר אחורית.
היו שם בגדים מדהימים ובינהם בגד גוף בצבע שמנת רכה, עשוי כולו תחרת כותנה מדהימה.
ניגשתי - שילמתי - ארזתי - יצאתי

And there is was... this super unique vintage shop - it had everyhing in it!
From one of the hangers it suddenly hit me, this amazing light ivory colored garment.
It was all cotton laced, I just fell in love with it.
of course I had to have it - so I purchsed!

בסטודיו התחלתי לפרק, ולחבר, ולתפור, ולחרוז - ויצא משהו שיהיה רק של מישהי אחת!
הכי כיף לקחת משהו שיש בו עבר, שיש בו נוסטלגיה וממנו ליצור פריט חדש ויחודי

In my studio I started to remake it - I cut some and saw some and added some beads to it....
Now it's a lovely one of a kind piece which will make one lady a more happier one :)