סריגים וינשופים

בארבעת החודשים האחרונים אפשר היה למצוא אותי במסדרונות של שנקר.
אחרי שנת חופש מלאה מהלימודים, חזרתי כסטודנטית מן המניין בתחילת השנה הנוכחית.
ההחלטה על החזרה ללימודים הייתה לי ברורה עוד כשהחלטתי על לקיחת החופש בעקבות לידת תום והרחבת המותג, והכל זאת - זו הייתה החלטה מאוד אמיצה שהכריחה את כל הסובבים אותי לעזור קצת יותר, לתמוך קצת יותר ובעיקר לבדוק כל יום מחדש מהו בגבול ואיך אפשר להגיע על קצהו.
לא היה פשוט לנהל עסק, להמשיך לעבוד עם חנויות, לגדל ילד בבטן וילד מחוץ לבטן, להגיע לכל השעורים, להגיש את כל המטלות - אבל באמת שאין לי על מה להתלונן - היה עמוס מאוד אבל עוד יותר היה מדהים!

אחד הקורסים שהשתתפתי בהם במסגרת לימודי בסמסטר החולף היה "סריגה על מכונות תעשייתיות" אז נכון שלכאורה זה נשמע משעמם בטירוף והכי לא סקסי שיש, אבל.... זה בסך הכל עוד כלי עיצובי טכני שלימד אותי כמעצבת איך להביא רעיונות לכדי מעשה ממשי בעולם הטקסטיל.

אז מה עשיתי בקורס הזה 3 וחצי חודשים....
אז ככה....
נושא ההשראה שבחרתי היה ינשופים, החיה הזו מרתקת אותי כבר שנים, כמעצבת טקסטיל ידעתי שיש לי אוצר גלום ביד - ינשופים הם יצורים מלאי טקסטורה ודקויות, וזה כל טוב עבור כל מעצב טקסטיל.

השלב הראשון היה שלב המחקר, בו חקרתי ובעיקר התבוננתי בתמונות של ינשופים - בחרתי להתמקד בסוג מסויים ובצבעוניות מסוימת  על מנת לגבש פלטת צבעים שתלווה אותי הלאה לפרוייקט

השלב השני בפיתוח הפרוייקט הוא שלב הסקיצות, בשלב הזה יש צורך להתיר עכבות ומכשולים ופשוט להתחיל לצייר, לקשקש, לאסוף, למחוק, לרשום, לכתוב, לחבר, לרקום ומכל דבר כזה.... כמה שיותר!!
זו היתה הזדמנות נהדרת עבורי להוציא את כל הטושים המיוחדים ואת כל צבעי המים, את הדיו היפני ששמור להזדמנויות מיוחדות, את צבעי העיפרון היקרים, את הפנדות ואת צבעי הגיר - בקיצור הזדמנות נהדרת למלא דפים חלקים בצבע ועוד צבע ועוד צבע

בסוף השלב הסקיצות היו לי כ-30 דפים  מהם יכולתי להתחיל לסנן.
השלב הבא בפיתוח הפרוייקט הוא שלב העיצוב הממחושב.
את הסקיצות הכנסתי לתוכנת עריכת תמונות והתחלתי לעבוד על העיצובים הידניים בצורה קצת יותר מחושבת, כל פיקסל הוא בעל משמעות - בסריגה - כל פיקסל ממחושב הוא למעשה לולאה בסריג... המעבר מהשלב החופשי של סקיצות ראשוניות לשלב ממוחשב ומחושב הוא מעבר לא פשוט, בשלב הזה צריך לוותר, לסנן, לזקק ולהגיע לאזושהי תמצית עיצובית מדוייקת

כשהעיצוב הממוחשב מוכן הוא עובר לתוכנת הסריגה, שם אני בעצם מגדירה את הגודל של העיצוב, אני מחליטה איזה לולאות יסרגו על הסריג (אני לא אכנס לפרטים הטכניים אבל יש המון המון סוגי לולאות והבחירה חייבת לשרת את העיצוב)
ובעצם מתכננת את הבד משני צדדיו.

כשהקובץ הממחושב מוכן הוא עובר למכונת הסריגה התעשייתית ושם קורה הפלא האמיתי!
לפני שהסריגה מתחילה צריך לבחור את החוטים, שזו בפני עצמו עולם ומלואו - יש כל כך הרבה... כותנה, ויסקוזה, משי , פשתן, לייקרה, גומי , אקרילן.... ולכל חוט יש תכונות משלו ועובי משלו ורכות או נוקשות משלו וכמובן שמכל חוט יש עשרות צבעים שגם מהם צריך לבחור.... חלק בלתי נפרד מעיצוב הוא בחירות נכונות לאורך כל הדרך, בחירת החוטים והצבעים היא כיפית במיוחד אך גם מאתגרת כי על כל חוט שבחרתי וויתרתי על כל כך הרבה אחרים.....

טוב אז יש לנו עיצוב ויש לנו חוטים - הגיע הזמן להפעיל את המכונה ולראות מה יוצא ממנה....
אז ברוב המקרים יצא בדיוק מה שרציתי!! והתוצאות היו מרגשות.
להגיע לשלב שמחשבה הופכת למוצר ממשי זה כיף גדול!

לקראת ההגשה הסופית של הפרוייקט הרגשתי שחסרים לי קצת סריגים בעבודת יד, אז התחלתי לסרוג ולסרוג ולסרוג משטחים שלמים שהפכו לצעיפי גדולים, מי שעוקב אחרי באינסטגרם כבר מכיר את התמונות ואת ההתמכרות שסחפה אותי בשבועיים האחרונים.

בהגשה בחרתי להציג את הבדים שלי כקולקציית בגדים, התגובות שקיבלתי היו חיוביות ובאמת שהיה מספק וכיף.

אה... וכמעט שכחתי לכתוב על הינשופים שתפרתי בלילה שלפני ההגשה עד 4 בבוקר בעבודת יד מלאה מכל השאריות של הסריגים שלי